פוסט מרגש מאת אבי יוסף סלומה, יו"ר אנשי"ם – ארגון נכי שיתוק מוחין (ע"ר). המקרה אמיתי וכואב, השמות בדויים.
ניצחתי´ כך הכריזה מיכל בקול בוכים. ניצחתי לאחר מאבק שנמשך יותר משנה – אוף, כמה אפשר עוד למשוך ?… וגררה את רגליה הצנומות וידיה אוחזות בהליכון אחורי ושרירי גפיה רועדים ממאמץ ומתח שרירי שלא נרגע מרגע לידתה.
מיכל, נכה מלידה נפגעה בשיתוק מוחין. התחנכה בחינוך הרגיל ותמיד הייתה פעילה במסגרות הרגילות ובקהילה.
עבדה והשתכרה כממוצע במשק, נישאה וילדה ילדים ולא ביקשה עזרה מאף גורם. נהפוך הוא, פנו אליה ובקשו את עזרתה בפנייה לגורמים עירוניים, ממשלתיים ורווחה. מעולם לא הפנתה את גבה לאף פונה.
לפני מספר שנים, חלה התדרדרות במצבה הגופני והפסיקה לעבוד. זה קורה לרבים מהנכים ובפרט לנפגעי שיתוק מוחין לאחר עברם את גיל החמישים.
מעבר לתביעתה לקבלת קצבת נכות. לא ביקשה מאום והסתפקה במועט. עד שחשה שהיא כבר אינה מסוגלת להלך אלא מס´ צעדים ופנתה למחלקת הניידות של המוסד לביטוח הלאומי.
הועדה הרפואית קבעה לה 80% לצמיתות וזאת אף זאת עכב התעקשותה לא לרתק את גופה לכסא גלגלים.
וכאן התחילה הבירוקרטיה לחגוג. המוסד לביטוח הלאומי קבע שאין היא זכאית לרכב ולקצבת ניידות, כי בעלה החי עימה יכול לשמש לה כנהג ברכב שהוא קיבל עכב נכותו מהמוסד לביטוח הלאומי… כי היא מעולם לא זכתה ברישיון נהיגה. גם בתה המתגוררת עימה יכלה לשמש לה כנהגת לו רק ניתנה לה הזכות לרכוש רכב רפואי וגם זאת נמנע ממנה.
כל הסבריה שבעלה עובד מצאת החמה וחוזר שעות רבות לאחר שקיעתה והוא חוזר תשוש ומתראה עימה רק בכורסה מול הטלוויזיה ו-"מבט" או במיטה לאחר הרדמה… ובשעות ערותה היא פעילה ונעה ממקום למקום במוניות ו/או, עם חברים.
לאחר למעלה משנה התדיינות ואיום בפניה לבית הדין לעבודה , הוחלט במוסד לביטוח הלאומי לאשר לה רכב 1300 סמ"ק. והחלטה זו מהווה תקדים. בבדיקה בוועדה לגודל רכב, מיכל ביקשה מושב גבוה ותא מטען שיתאים לכסא גלגלים רגיל .
סוף דבר ? מה פתאום… מיכל רכשה השבוע רכב והעבירה את זכאותה מהמוסד לביטוח הלאומי
לחברה. אך, החברה שאצלה נרכש הרכב אינה יכולה לשחרר מהמכס. כי, משרד הרישוי טוען שמיכל אינה נכללת ב-"קובץ הנכים".. ומיכל נדרשה לשלוח את כל החומר הרפואי למשרד הרישוי. כעת, היא ממתינה להחלטת ועדה רפואית במשרד הרישוי לזכאותה לתג נכה ולשחרור רכבה מהמכס.
מבירור שנערך התברר כי ועדת הזכאות לניידות במשרד הבריאות, לא העבירה נתונים למשרד הרישוי… וההמתנה תיארך למעלה מחודש.
למעלה משנה אמרנו חגיגה, חגיגה לבירוקרטיה…
כתב:
אבי יוסף סלומה – יו"ר אנשי"ם.
ארגון נכי שיתוק מוחין (ע"ר).
