אבא יקר
אבא, רציתי לספר לך משהו…………..
אבא יקר שלי. אני כל כך אוהבת למרות שאתה כבר לא איתי.
אתה שוכב בין האבנים הקרות ואתה לבד .אבל גם אני לבד!
אספר לך שמאז שהלכת מאיתנו אתה כל הזמן בליבי .
אתה היית תמיד האוזן הקשבת שלי והלב האוהב ותמיד ידעת
לחבק אותי. כמה שאתה חסר לי אלוהים!!!
אבל'ה רציתי לספר לך מה קרה לי היום . אתה יודע שאני כבר לא הולכת
ולא רצה כמו פעם. אז נסעתי עם הכיסא הממונע שלי לסידורים.
בדרך ראיתי מצעים יפים למיטה קראתי בנימוס למוכרת ושאלתי
כמה זה עולה והאם יש דוגמאות אחרות? המוכרת התחילה לדבר איתי
בשפת האילמים כאילו שאיני מבינה. את זה כבר לא יכולתי לסבול
ואמרתי לה: "גברת אני מבינה אני לא חרשת ולא אילמת ולא מפגרת
אני מבינה אותך" המוכרת נכנסה מהר לחנות ולא חזרה אלי .
ואני כמובן נפגעתי מאוד.
אמת, שיש לי קושי בדיבור אבל למה לכל הרוחות צריך להקשות עלי ולא לנסות להבין או לעזור?? L
אני נתקלת בהתנהגות זו ומרגישה זאת על בשרי
לאורך כל 52 שנות חיי ושום דבר לא משתנה.
זאת מדינה מתקדמת ? זה חינוך מודרני? ממש לא!!!!!!
אבל'ה, אתה לימדת אותי לקבל כל אדם אפילו
אם הוא חולה, לקבל אותו כאדם נורמאלי וכך אני חינכתי את בתי המקסימה .
אבל'ה, עד מתי אצטרך לסבול את העלבונות הבלתי נגמרים האלה .
להיות נכה C.P. זאת לא מחלה, זאת פגיעה בלבד!!
אז תנו לי לחיות בשקט וליהנות מחיי .
גם כך הם קשים מאוד .
אבל'ה יקר שלי, אני מתגעגעת מאוד.
אוהבת אותך מאוד
ציפי
