הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 330
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי ג' באב התש"ע (14 ביולי 2010), שעה 10:45
סדר היום:
הסכם בדבר גמלת ניידות (תיקון פרט א'7 בתוספת הראשונה להסכם), התש"ע-2010
נכחו:
חברי הוועדה:
חיים כץ – היו"ר
מוזמנים:
דב בארי, רפרנט ביטוח לאומי, אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד אדהם חאסקיה, אחראי על ביטוח לאומי, האגף לסיוע משפטי, משרד המשפטים
שונטל וסרשטיין, מינהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי
דיצה נחמדי, מנהלת תחום ניידות, המוסד לביטוח לאומי
עו"ד שרי בכר, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי
עו"ד איתי קצב, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי
יואב קריים, מטה מאבק הנכים
מנחם יעקובוביץ, מטה מאבק הנכים
חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים
ייעוץ משפטי:
זיו מגור
יעקובית ישפה – מתמחה
מנהלת הוועדה:
וילמה מאור
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הסכם בדבר גמלת ניידות (תיקון פרט א'7 בתוספת הראשונה להסכם), התש"ע-2010
היו"ר חיים כץ:
בוקר טוב. יום רביעי, ג' באב התש"ע, 14 ביולי 2010 ואני מתכבד לפתוח את הישיבה השישית היום של עדת העבודה, הרווחה והבריאות.
על סדר היום הסכם בדבר גמלת ניידות (תיקון פרט א'7 בתוספת הראשונה להסכם), התש"ע-2010.
בבקשה, הביטוח הלאומי.
שרי בכר:
הסכם הניידות ברשימת הליקויים שלו קובע מספר ליקויים. הליקוי בו אנחנו עוסקים כיום הוא ליקוי – ואני מקווה שאני מתבטאת אותו נכון – ספסטי שמבטא שיתוק מוחלט של מאה אחוזים.
עד הוראת השעה האחרונה ניתן היה לתת למי שסבל משיתוק ספסטי כאמור רק מאה אחוזים. זאת אומרת, שיתוק מוחלט. עם התקדמות הרפואה והעלייה בתוחלת החיים, גילו שיש מצבים נוספים שהם מצבי ביניים, דרגות ביניים, שלא עולים כדי שיתוק מוחלט.
היו"ר חיים כץ:
תוחלת החיים של האנשים האלה עלתה?
שרי בכר:
תוחלת החיים עלתה עם התקדמות הרפואה.
היו"ר חיים כץ:
של האנשים האלה?
שרי בכר:
גם שלהם.
היו"ר חיים כץ:
יש להם תוחלת חיים הרבה יותר נמוכה תוחלת החיים הרגילה.
שרי בכר:
לא אמרתי שזה שווה לתוחלת חיים רגילה אלא אמרתי שעלתה עם התקדמות הרפואה.
עם התקדמות הרפואה באמת גילו שיש מקום לתת בעצם מדרג של הליקויים האלה, כך שמי שאין לו שיתוק מוחלט, גם יוכל לזכות בהטבות שמאפשרות את הסכם הניידות.
הדברים האלו נעשו בפרקטיקה וגם נעשו בפסיקה. בתי הדין לעבודה נתנו את דעתם על הנושא הזה ואמרו שיש לעשות התאמות בין המצב הליקויי של האדם המוגבל בניידות לבין אחוזי הליקויים שניתנו בסעיף הליקוי המסוים הזה.
אכן זה מה שנעשה בפועל ויצא דוח מבקר המדינה מספר 56ב שקבע שטוב שעושים את זה בפרקטיקה אבל ראוי שזה גם יבוא לידי ביטוי בחוק עצמו על מנת להביא למיצוי זכויותיהם של המבוטחים ועל מנת שיהיו מודעים ויראו את זה בעצם בחוק.
לאור כך, נקבעה הוראת שעה שמבקשת בעצם לקבוע מדרג של אחוזי הליקויים בליקוי הזה בין 40 ל-100 אחוזים, על מנת למצות את זכויות המבוטחים.
היו"ר חיים כץ:
מה המצב היום?
שרי בכר:
היום הוראת השעה כעיקרון הסתיימה.
היו"ר חיים כץ:
למה אתם באים להאריך הוראות שעה?
שרי בכר:
אנחנו לא באים כרגע להאריך את הוראת השעה. אנחנו באים לעגן אותה כהוראה של קבע, כך שזה יופיע באופן קבוע במדרג הליקויים.
היו"ר חיים כץ:
ולא צריך לעשות את זה בחקיקה?
שרי בכר:
בהחלט שצריך לעשות את זה בחקיקה.
היו"ר חיים כץ:
חקיקה ראשית?
דב בארי:
צריך את אישור הוועדה.
שרי בכר:
צריך את אישור הוועדה. לא חקיקה ראשית. מדובר בהסכם, בחקיקת משנה. צריך את אישור הוועדה לנושא הזה.
כאמור, אנחנו מבקשים להפוך את זה כהוראה של קבע. בדקנו ומצאנו לאורך התקופה של הוראת השעה שבאמת הדבר הוביל למיצוי הזכויות.
היו"ר חיים כץ:
נקבל מספרים ונתונים מהביטוח הלאומי.
שונטל וסרשטיין:
המספרים אומרים שמספר התובעים בגין תיקון א'7 גדל בהרבה. בשנת 2005 למשל, כ-7,500 קיבלו בגין הליקוי הזה כאשר בשנת 2009 כ-11 אלף קיבלו בגינו. הגידול שלהם הוא בערך כפול מהגידול שכוללת אוכלוסיית הניידות והחלק שלהם ב-2005 היה כ-30 אחוזים.
היו"ר חיים כץ:
אני לא מבין מה את אומרת. תתחילי מהתחלה ותסבירי לי. תסבירי מה המצב היום ומה אנחנו רוצים לקבע.
שונטל וסרשטיין:
אני מציגה את הנתונים אחריהם עקבתי. הנתונים מראים שיש עלייה משמעותית במספר האנשים שתבעו בגין הליקוי א'7.
היו"ר חיים כץ:
ומה זה אומר?
שונטל וסרשטיין:
ב-2005 למשל, 7,500 אנשים תבעו.
היו"ר חיים כץ:
מה אומר הליקוי?
שונטל וסרשטיין:
הליקוי אומר מה ששרי הסבירה.
היו"ר חיים כץ:
הוא לא אומר מה שהיא הסבירה. מה אומר א'7?
שרי בכר:
אדוני, נמצאת כאן מנהלת תחום ניידות והיא יכולה להסביר.
דיצה נחמדי:
א'7 הוא בעצם מה שנקרא בשפת העם שיתוק מוחין.
היו"ר חיים כץ:
כמה אנשים כאלה יש במדינה והם תחת ההגדרה הזאת?
דיצה נחמדי:
שונטל תיתן את הנתונים באופן יותר מדויק ממני, וזה מה שהיא עכשיו רוצה לתת. אנחנו לא יודעים כמה במדינה אלא אנחנו יכולים לומר כמה מקבלים בהסכם הניידות.
היו"ר חיים כץ:
את לא יודעת כמה יש במדינה?
דיצה נחמדי:
לא.
היו"ר חיים כץ:
הם לא זכאים לקצבאות מסוימות?
דיצה נחמדי:
לא כולם פונים.
שונטל וסרשטיין:
יש לנו נתונים לגבי אנשים שמגיעים אלינו ולא לגבי אלה שלא מגיעים אלינו.
היו"ר חיים כץ:
יש אדם שהוא עם מאה אחוזי נכות עם שיתוק מוחין והוא לא פונה אליכם בדרך כלשהי?
דיצה נחמדי:
בניידות זה יכול להיות.
היו"ר חיים כץ:
לא, בדרך כלשהי.
שרי בכר:
אין לי את הנתונים המדויקים לגבי מספר הסובלים משיתוק מוחין.
היו"ר חיים כץ:
רע מאוד.
שרי בכר:
אני מניחה שלמשרד הבריאות יכולים להיות הנתונים האלה ולא למוסד לביטוח לאומי.
היו"ר חיים כץ:
למה?
שרי בכר:
למוסד לביטוח לאומי יכולים להיות נתונים רק לגבי מי שפונה אלינו ומבקש אותם.
היו"ר חיים כץ:
כן, אבל איזו סבירות שמישהו לא ירצה לקבל גמלה?
דיצה נחמדי:
יש בהחלט סבירות. למשל בניידות מקבלים הטבות רק מי שיש לו רשיון נהיגה או שיש לו מורשה נהיגה.
היו"ר חיים כץ:
אבל הם פונים לקבלת קצבת נכות.
דיצה נחמדי:
בנכות כללית פונה מי שמאבד את כושר ההשתכרות. לכאורה יכול להיות אדם עם שיתוק מוחין שמתפרנס יפה. הכתובת היא לא ביטוח לאומי.
היו"ר חיים כץ:
אתם לא יודעים כמה אנשים כאלה. יואב, אתה יודע כמה אנשים במדינת ישראל עם שיתוק מוחין?
יואב קריים:
לצערי, לא.
היו"ר חיים כץ:
גם אתה לא?
יואב קריים:
אין נתונים כאלה. בשום גוף אין נתונים כאלה. זה אחד הדברים שמדברים עליו, שצריך להתחיל להקים מאגרי מידע בנושאים האלה אבל לצערי זה לא קורה ובאופן אבסורדי אין שום גוף במדינת ישראל שאתה יכול לקבל ממנו את הנתונים האלה.
היו"ר חיים כץ:
תודה. תמשיכי.
שונטל וסרשטיין:
ב-2005 היו 7,500 שקיבלו בגין שיתוק מוחין. ב-2009 המספר הזה גדל ל-11 אלף. כאשר ב-2005 האוכלוסייה הזאת שסובלת משיתוק מוחין הייתה כ-30 אחוזים מסך כל מקבלי ניידות, היום, בשנת 2009, הם הגיעו ל-35 אחוזים. זאת אומרת שהגידול שלהם הוא הרבה יותר מהיר מאשר הגידול של אוכלוסיית מקבלי הניידות.
היו"ר חיים כץ:
אני לא מבין מה את אומרת.
וילמה מאור:
איך את מסבירה את הגידול הזה?
דיצה נחמדי:
בהוראת השעה.
שרי בכר:
אני יכולה להסביר.
היו"ר חיים כץ:
תסבירי כי אנחנו לא מבינים מה אתם אומרים. אתם עוסקים בעניין, אתם בקיאים בו, אתם באים לכאן ואתם מונעים אתנו נתונים.
שרי בכר:
לא.
היו"ר חיים כץ:
או מונעים הסברה ואי אפשר להבין שום דבר ממה שאתם אומרים.
דיצה נחמדי:
מה שקרה לפני הוראת השעה, שמוגבלים בניידות שהיה להם שיתוק מוחין אבל לא ענו בדיוק בדיוק לסעיף, שהם היו מאה אחוזים נכים אלא נגיד היו 80 או 90 אחוזים נכים, הם יצאו החוצה ולא קיבלו בכלל הטבות.
היו"ר חיים כץ:
הוראת השעה הרחיבה את מעגל הזכאים.
דיצה נחמדי:
הרחיבה. אנחנו ביקשנו בזמנו – בפנייה לכנסת – שזאת לא תהיה הוראת שעה אלא שזה יהיה תיקון להסכם, אבל אז באה הוועדה ואמרה שהיא חוששת שהתיקון שלנו יפגע בציבור הנכים, למרות שאנחנו מתכוונים להיטיב אתם, ולכן בואו נקבע את זה לתקופה של שלושים חודשים והתבקשנו להביא נתונים כדי לראות האמנם השינוי הזה מיטיב עם ציבור המוגבלים בניידות או מרע אתם.
מה ששונטל מראה זה שבעקבות הוראת השעה שהפעלנו אותה, יש גידול במספר המקבלים ולכן אנחנו מבקשים את אותה הוראת שעה לעגן בהסכם.
יואב קריים:
אם אפשר, יש לי שתי שאלות. נכי שיתוק מוחין קיבלו גם קודם ברובם משום שרופאים מצאו את הדרך לתת.
היו"ר חיים כץ:
אני לא מקבל את מה שאתה אומר ואומר לך למה. לפי הנתונים של הביטוח הלאומי, בשנת 2005 קיבלו 7,500 אנשים ובשנת 2009, בעקבות שינוי המדרוג, המספר קפץ בעוד 50 אחוזים והגיע ל-11 אלף. אם כן, הרופאים לא נתנו.
יואב קריים:
ולכן יש לי שתי שאלות. אנחנו יודעים, למרות שאנחנו לא יודעים את המספרים המדויקים של מספר נכי ה-סי.פי, שאוכלוסיית נכי ה-סי.פי היא האוכלוסייה שאולי הכי גדלה בקרב הנכים באופן טבעי, ויש יותר נכים מהפגיעה הזאת, ואז השאלה היא האם זה לא כתוצאה של זה.
היו"ר חיים כץ:
אי אפשר לדעת. הם לא יודעים נתונים.
יואב קריים:
בדור הקיים יש פשוט יותר נכים שנכנסו בגיל 18.
דבר שני שהייתי רוצה לדעת הוא כמה מהם נכנסו ובאיזה דרגות.
היו"ר חיים כץ:
הבנו. זאת שאלה שיכולה לתת לנו מענה לגבי ה-3,500 אנשים.
דיצה נחמדי:
לגבי השאלה הראשונה שלך, בגלל שאין מאגר נתונים, אנחנו לא יכולים לתת את הנתונים.
היו"ר חיים כץ:
אבל ב-2005 את יודעת שהבסיס היה 7,500 אנשים.
דיצה נחמדי:
נכון.
היו"ר חיים כץ:
והם היו לפי מאה אחוזי נכות.
דיצה נחמדי:
כן.
היו"ר חיים כץ:
עכשיו את נוגעת ב-3,500 האחרים. באיזה מדרוג הם נכנסו?
שונטל וסרשטיין:
המדרוגים העיקריים בהם הם נכנסו זה ה-80-100.
היו"ר חיים כץ:
כמה נכנסו ב-80?
שונטל וסרשטיין:
יש לי את המספר הכולל. המספר הכולל ב-2009 הוא כ-8,000.
היו"ר חיים כץ:
8,000 לבסיס של מאה? ב-2005 היו 7,500 אנשים וכולם היו במאה אחוזי נכות כי לפני כן לא היו מדרוגים. כולם היו במאה אחוזי נכות. עכשיו יש 8,000 במאה אחוזים.
שונטל וסרשטיין:
כן.
היו"ר חיים כץ:
זאת אומרת, גדלו ב-500 והשאר בא בעקבות המדרוגים. 3,000 גדלו בעקבות המדרוגים.
שונטל וסרשטיין:
כן.
היו"ר חיים כץ:
קיבלת תשובה.
יואב קריים:
כן.
היו"ר חיים כץ:
גדלו ב- 50 אחוזים בעקבות המדרוגים.
אי לכך אנחנו נאשר את המדרוגים. אם זה הביא לפתרון, אנחנו נאשר את זה. נקרא.
יעקובית ישפה:
הסכם בדבר גמלת ניידות (תיקון מס' 23)
בין: ממשלת ישראל בשם מדינת ישראל (להלן – הממשלה)
המיוצגת על ידי סיגלית סייג ואבי גבאי, סגני החשב הכללי
מצד אחד
לבין: המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד), המיוצג על ידי אילנה
שרייבמן, סגנית המנהלת הכללית ואיתן קשמון, חשב המוסד
מצד שני
הואיל: וברצון הצדדים לתקן את התוספת להסכם העיקרי כהגדרתו בסעיף 1 להסכם זה.
והואיל: והמוסד הסכים לבצע את האמור בהסכם זה לאחר שנתמלאו התנאים שבסעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995.
לפיכך הוסכם והותנה בין הצדדים כדלקמן:
1. ההסכם העיקרי
"ההסכם העיקרי" לעניין הסכם זה – ההסכם בדבר גמלת ניידות שנחתם בין הצדדים ביום 1 ביוני 1977, ותוקן בהסכמים מיום 29 ביולי 1979, 10 במאי 1981, 27 במאי 1982, 10 באוגוסט 1984, 26 באוגוסט 1986, 12 באוגוסט 1987, 15 בפברואר 1990, 24 ביוני 1991, 2 בפברואר 1992, 2 בנובמבר 1992, 30 בנובמבר 1992, 15 במרץ 1993, 1 ביולי 1993, 9 בינואר 1995, 20 בינואר 1995, 7 באוגוסט 1997, 11 באוגוסט 1998, 14 בינואר 2001, 10 בספטמבר 2001, 12 בדצמבר 2002, 10 באפריל 2007, 12 באוגוסט 2008.
2. תיקון תוספת א'
בתוספת א' להסכם העיקרי, בסעיף א' שיתוקים, במקום פרט (7) יבוא:
"(7) (א) שיתוק ספסטי בדרגה בינונית לפחות או אטכסיה
או תנועות בלתי רצוניות בשרירי גפה תחתונה אחת –
עם הפרעה בינונית בהליכה
40%
(ב) (1) שיתוק ספסטי בדרגה בינונית לפחות או
אטכסיה או תנועות בלתי רצוניות בשרירי
שתי הגפיים התחתונות – עם הפרעה בינונית
בהליכה, או –
(2) שיתוק ספסטי בדרגה בינונית לפחות או
אטכסיה או תנועות בלתי רצוניות בשרירי
גפה תחתונה אחת – שעה שההליכה אפשרית
עזרת מכשיר הליכה ארוך בלבד.
60%
(ג) (1) שיתוק ספסטי בדרגה בינונית לפחות או
אטכסיה או תנועות בלתי רצוניות בשרירי שתי
הגפיים התחתונות, עם מכשיר ארוך אחד
הנלבש על הגפה, או –
(2) שיתוק ספסטי בדרגה קשה בשרירי גפה
תחתונה אחת, שעה שהליכה אפשרית רק
בעזרת תמיכה או עזרה של אדם נוסף
80%
(ד) חוסר מלא של כושר תנועה בשתי הגפיים התחתונות
כתוצאה מליקויים במערכת העצבים המרכזית,
בליווי של אטכסיה או תנועות בלתי רצוניות
100%"
3. תחילה ותחולה
תחילתו של הסכם זה ביום פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול לגבי החלטת ועדה רפואית בדבר המוגבלות בניידות, שניתנה ביום התחילה ואילך.
היו"ר חיים כץ:
תודה רבה. אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
אושר פה אחד
מאחר שכל חברי הכנסת הנוכחים כאן תומכים, אנחנו מאשרים את התקנות וקובעים שהתקנות קבועות.
תודה רבה.
שרי בכר:
תודה רבה לוועדה.
היו"ר חיים כץ:
הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00
