20.10.11
הייכמעט כל מה שאכתוב בהתחלה יהיה מוכר לאלה הדומים לי. השינויים ההתפתחותיים, חששות ההורים השילוב במסגרת הרגילה, הקושי החברתי ועוד נקודות רבות שאני מניחה כי תוכלו להשלים לבד…
אני חשה כי השוני מתבטא בעיקר בבחירות של כל אחד ואחת בצמתים השונים לאורך השנים. בתפיסות המחשבות החלומות ומה שביניהם.את השם לא אני בחרתי אבל הוא בהחלט לטעמי (ענבל) כיום אני בת 32 יש לי עיניים חומות תלתלים חיוך וקביים (c.p diplegia) מלידה. מחוץ לביית מתניידת עם קביים ובמרחקים ארוכים מתפנקת על קלנועית ונהנית מכל מה שמסביב בזמן שאני מטיילת על חוף הים מרכז הקניות ולא חוששת למלא עצמי בשקיות שיכבידו על ידיי.
נהנית עד הסוף בלי שום מחסום (כמעט….)ובמרחקים ממש ממש ארוכים אני מניעה את הרכב מפעילה את ה gps ופשוט נוסעת מזה שנים אני מתגוררת באופן עצמאי לחלוטין לראשונה המעבר היה כאשר הייתי סטודנטית לתואר ראשון לחינוך וסוציולוגיה במכללת אריאל שהייתה בזמנו שלוחה של אוניברסיטת בר אילן היה לי חדר משלי (קראוון) שבמהרה הפך למקום שהכי אהבתי לא היה לי חסר לי כלום היה לי הכל מיטה שולחן כתיבה קומקום לקפה גז מקרר היה לי את המקום הפרטי שלי עליו חלמתי שנים בו יכולתי לעשות להרגיש ולחלום על הכל לאחר סיום הלימודים החלטתי לחוות מגורים עם שותפה ועברתי לגור בדירה גדולה ומטופחת ברמת גן שם עבדתי במקביל ללימודי התואר השני בטיפול באומנויות ( פסיכודרמה ) דיי במהרה הבנתי שקל יותר להיות סביב אנשים כאשר אתה מרגיש צורך מאשר לדרוש את השקט כאשר יש סביבך אנשים באופן קבוע.
בשנה האחרונה ללימודים של התואר השני עברתי להתגורר בעיר המוכרת לי ואהובה עליי מזה שנים ראש העין בדירה משלי בה אני גרה עד היום (חמש שנים) עיצבתי קניתי שיניתי החלפתי ויש לי בה כמעט הכל …..
השנה אני מתחילה את התואר השלישי שלי באוניברסיטת בר אילן בתחום החינוך (חינוך מיוחד) אין ספק שהאהבה ללימודים הגיעה מאבי ואני מממשת אותה נחרצות אבל הייתי שמחה לטיול בדרום אמריקה בין התארים השונים למעשה אני עובדת בטיפול באומנויות (פסיכודרמה) משנה ב' של שנת הלימודים שלי במהלכה הנחתי תחילה בהתנדבות קבוצת פסיכודרמה לפגועי נפש שם המשכתי לעבוד ארבע שנים נוספות במהלכן נוספו טיפולים פרטניים בפסיכודרמה לאחר שסיימתי פרק זה עבדתי כשלוש שנים בבית חולים "שניידר" במהלכן עבדתי עם כל בעיה אפשרית בקרב ילדים ונוער שם החיים שלי נכנסו מידיי יום לפרופורציה החשובה לכולנו ליוויתי ילדים בטיפולים כמוטרפים השתלת מח עצם ניתוחים אורטופדים פגיעות ראש ועוד זו הייתה עבודה בהחלט לא קלה בפן הרגשי אבל מספקת וממלא כל תא ותא בגוף באהבה וסיפוק אין סופי כאשר היה מבצבץ חיוך וכאשר היה באפשרותי להעניק רגע של נחת להורה ולילד כאחד.
כיום בניתי משרה מלאה של עבודה בתחומי: הנחיית קבוצות במרכז הספורט אילן בר"ג ספיבק, עבודה בבית הספר בתיכון העירוני בו אני למדתי עם הכיתות הקטנות והנחיית קורס של c.p ו pdd למול סייעות בחינוך המיוחד. לצד כל העבודה והלימודים לתואר השלישי אני משחקת מזה שנים בתיאטרון חובבים בו ודרכו אני שואבת את הכוח להמשך ליצור ולייצר להתקדם ולהיעצר שם אני מרשה לעצמי לעשות לחשוב ולהרגיש הכל בלי לחשוש ממה שיגידו/ יחשבו עליי ועל מי שאני …
אז מה חסר ? …. לא הרבה אבל חסר … ונראה לי שכמו ההתחלה גם את הסוף אתם תדעו לבד מה החלום ? כמעט כל מה שאומר ניתן להגשים בזמן במקום ועם האדם הנכון אז מי ייתן וכולנו נמשך לחשוב לרצות לחלום להעז ולהגשים
שלכם ענבל, inbalsaidi@walla.co.il
